הספרים שלי 1
- reldin86
- 28 июн. 2017 г.
- 2 мин. чтения
עיון, קלאסיקה, רומנטיקה וספרי בדיחות - הכל הולך, בתנאי שזה טוב.
ממש טוב.
את העיניין שלי בפילוסופיה עורר ד"ר חיים שפירא
בהתחלה התלהבתי ממנו (מד"ר שפירא)
אחר כך מהרעיונות
הכרתי הוגים ופילוסופים גם קודם, אבל לא הקדשתי להם זמן מיוחד
ואז זה בא
שטף אותי!
גל של אהבה...
ואני אוהבת אותם
ואחרי המוות - הייתי רוצה לפגוש אותם
לא את כולם, כמובן...
את מי כן?
את סימון דה בובואר
ואת סרן קירקגור
ואת עמנואל קאנט
את סרן קירקגור הכרתי עוד קודם, מציטוטים של ספרו "יומנו של פתיין"
חשבתי עליו אז שהוא היה סתם עוד מניאק שממש טוב בפיק-אפ וניצול נשים.
אבל זו הייתה חשיבה מצומצמת.
הוא היה גאון
הנפש שלו הייתה גאונית
ואדירה
הוא חווה אהבה שלא העז לממש
הוא היה הולל, מוקף בחברים
שחוזר לבית שומם
ורוצה להתאבד.
הוא נכנס לי לתוך הלב, וההרהורים שלו עשו סדר בהרהורים שלי.
אחרי הכירות קצרה, רוב המחשבות שלי כבר היו מסודרות על מדפים ומחולקות לקטגוריות.
אחר כך הכרתי את סימון
אם סרן קירקגור היה לי לאח תאום - סימון דה בובואר הייתה אני עצמי.
היא שונה מכל הפילוסופים שאני מכירה
היא ישירה, עקשנית, אמיתית ופשוטה.
היא מודה בקשיים ובמעידות
היא מודה בשינויים המתחוללים בה ובתפיסותיה
והיא אישה
בתחום מאוד גברי
אם אני צריכה למצוא מכנה משותף לרב הפילוסופים: אז הם היו מקורבים לשלטונות וטחונים בכסף.
רובם לא עבדו כלל.
סימון למדה, ועבדה, וכמוני כמוך - קרעה את הצורה.
היא חונכה באווירה דתית
חונכה להתחתן היטב
לא חונכה לאקדמיה
היא לחמה במוסכמות
והיה לה חלום
היא רצתה להיות סופרת
היא הייתה בת זוג של ז'אן-פול סארטר
ולדעתי - האפילה עליו.
הפמניזם שלה, בשונה מהפמניזם הזול, שורף החזיות ושונא הגברים שכל כך נוגד את ההגיון, לא מדכא את הנשיות
היא רוצה להיות יפה
ולא רואה בכל פסול
היא פשוט לא חושבת שהיא צריכה להיות טיפשה
או שקטה
או עקרת בית
גם אם זה מה שמצפים ממנה.
הפמניזם שלה הוא זכות האישה ללמוד ולהתפתח באקדמיה
להיות נאורה
ולחשוב באופן עצמאי.
כל האנשים הטובים והנעימים שאני מכירה הם פמניסטים, כמוה.
אני ממליצה כל כך על האוטוביוגרפיה שלה: "זכרונותיה של נערה מחונכת"
בתנאי שאת מוכנה לקריאה עיונית עמוקה.
ספרים קלילים יותר בהמלצות הבאות שלי.
אגב, הספר שעליו היא מונחת, "לחיות כמו פילוסוף" הוא רק בתנאי שאהבת את סימון
אגב 2, הוא לא תמיד מאיר באור זוהר ונוגה את הפילוסופים המייסדים.
חלקם מצטיירים דרכו בזווית די דוחה.
אגב 3, הוא כבד לקריאה (בעצם, בינוני עד כבד)
בכל אופן, אני נהניתי והחכמתי.
בעיקר נהניתי.
הספרים האלו עשו לי אחלה מסאז' למוח.
אז... בתיאבון?
Comments