האישה של מייקל - אגדה על הערכה עצמית

מעשה בשני חברים, ג'וני ומייקל, שהפליגו להם בחיפוש אחר האושר.

יום אחד עגנו על חופו של אי טרופי מרהיב, ויצאו לתור את האיזור.

השמועה על שני הזרים שהגיעו למקום התפשטה במהירות, ותוך זמן קצר שני הידידים הוזמנו לביקור של כבוד בביתו של מנהיג האי, שם פגשו אותו ואת בני ביתו.

למנהיג האי היו שתי בנות. הבכורה – יפהפיה ומוכשרת מאין כמוה, והשניה... לא משהו.

בתום הארוחה, כשנשארו שני הידידים ביחידות, אמר מייקל לג'וני: "אני את האושר שלי מצאתי. אשאר פה, ואנשא לביתו של מנהיג האי".

ג'וני שמח מאוד בשביל חברו הטוב, וענה לו בחירה טובה עשה, אכן – ביתו הגדולה של מנהיג האי היא יפהפיה אמיתית, וגם מוכשרת.

"הבנת אותי לא נכון בכלל! אני מעוניין לשאת את הבת הצעירה!"

"אבל למה?" הזדעק ג'וני, "היא הרי... לא משהו"

"זוהי בחירתי" ענה מייקל.

למחרת, ניגש מייקל למנהיג השבט, וביקש בחגיגיות את ידה של ביתו.

"בחירה נבונה!" ענה המנהיג, "ביתי הבכורה אכן יפהפיה מאין כמוה, וגם מוכשרת עד בלי די! תמורתה אבקש נדוניה של 10 פרות, כך נהוג אצלינו באי."

"לא לא," מיהר לתקן אותו מייקל, "את ביתך השניה אני רוצה לשאת"

המנהיג התפלא, היא הרי... לא משהו בכלל.

"בחירתך תמוה בעיניי, ידידי הצעיר" כך אמר לאחר שתיקה ארוכה. "אך אם זהו רצונך – שא את בירכתי. ומכיוון שאני אדם ישר, לא אוכל לקחת ממך 10 פרות עבור ביתי השניה. אני מעריך את שוויה ב-3 פרות לכל היותר".

אבל מייקל נענע בראשו לשלילה בעיקשות. "אני דורש לתת תמורתה נדוניה של 10 פרות, לא פחות!"

המנהיג הרים גבה, אך נתן את הסכמתו, ותוך שלושה ימים נחגגה החתונה ברוב פאר והדר.

מייקל נשאר באי עם אישתו הטרייה, וג'וני המשיך במסעו.

חלפו שנים רבות, וג'וני החליט סוף סוף לבקר את ידידו הטוב.

כשעגן, וירד מספינתו אל האי, פגש באישה היפה ביותר שראה מימיו.

"אני מחפש את ידידי, מייקל..." פנה אליה. האישה היפה הראתה לו את הדרך והמשיכה בדרכה.

מייקל, מוקף בזאטוטים שובבים, פגשו את ג'וני על סף הבית, וההתרגשות בשל הפגישה המחודשת הרקיעה שחקים. "אלו הם ילדי", הציג מייקל את הזאטוטים לחברו בגאווה, וזו אישתי – אמר, מפנה את מבטו לאישה היפה שנכנסה זה עתה, אותה אישה שג'וני פגש כשהגיע אל האי.

"התחתנת פעם נוספת?" שאל את ידידו בלחישה.

"לא", צחק מייקל "האינך מזהה את ביתו הצעירה של מנהיג הכפר?"

ג'וני היה המום. איך יכול להיות, שהכלה, שהייתה כל כך... לא משהו, ביום כלולותיה, פרחה והפכה לאישה היפה בתבל?

"שאל אותה בעצמך" דחק בו מייקל.

מובך ומסמיק עד לשורשי שיערו גמגם ג'וני את שאלתו.

"אה, זה... " חייכה האישה "זה קרה כי פעם אחת הבנתי שאני שווה עשר פרות".